עבור כל חובבי הספרים בארץ, חודש יוני הוא החודש הכי כיפי בשנה, הלוא הוא חודש הספר! (שבעצם נקרא שבוע הספר ובפועל זו בכלל חגיגה של עשרה ימים;)). השנה, לראשונה מאז נוסד (כ60 שנה), לא יתקיימו החגיגות המסורתיות של שבוע הספר בכיכר רבין ועבור אותם פריקים של ספרים מדובר במפח נפש של ממש. בשלוש שנים האחרונות לקחתי חלק בשבוע הספר בתור פועלת מן המניין ולא בתור אורחת, מטעם עבודתי באותם שנים בהוצאת הספרים עם עובד. כעת, אני עובדת עם מספר הוצאות דרך עיסוקי העצמאי ובטוח הייתי פוקדת את שבוע הספר גם בתור פועלת וגם בתור אורחת, כך שגם אני מתבאסת מזה שזה לא יוצא לפועל. מצד שני, ההוצאות העצמאיות מתכננות חגיגות משלהן במהלך החודש ואני לגמרי הולכת לקחת חלק בכמה מהן, כך שלא הכל אבוד:)
בטח אתן תוהות עכשיו איך בכלל התגלגלתי לעבוד בהוצאת ספרים מלכתחילה? ובכן, בגלל סדרות טלוויזיה! (כאילו לא באמת, אבל בהחלט יש להן חלק בדבר) כיאה למישהי שחיה בסדרות טלוויזיה וצופה מכורה עוד מהילדות, כשפעם לא היה אינסטגרם או אינטרנט אפילו, מקורות ההשראה הגיעו ברובם מסדרות וסרטים. וכך מצאתי את עצמי מזדהה לא מעט עם הדמויות הנשיות הראשיות בכל מיני סדרות טלוויזיה – בעיקר בכל מה שקשור למציאת מסלול בחיים והגשמה עצמית. או במילים אחרות – פשוט רציתי לעבוד במה שהן עובדות;) ברמה כזו שפעם צפיתי בסרט בו הדמות הראשית עבדה בתור אוצרת בגלריה, מה שהוביל אותי להגיש מועמדות ללימודי אוצרות מיד עם תום הסרט ב12 בלילה (בסוף אפילו לא ניגשתי לוועדת הקבלה, אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר). והיו גם מורות, מדריכות טיולים, עיתונאיות ומה לא…
להיות אריקה
אותו הדבר בדיוק קרה לי עם Being Erica (להיות אריקה), שבמקרה שלה מדובר בעבודה בהוצאת ספרים. ‘להיות אריקה’ זו סדרה מתוקה ואינטליגנטית ששודרה בערך לפני כעשור, ונשארה רלוונטית מאוד גם היום (בדיוק סיימתי לצפות בה בשנית). בגיל 32, אריקה, בוגרת תואר שני בספרות אנגלית מוצאת את עצמה מפוטרת מעבודת טלמרקטינג משעממת וחסרת מעוף, והדייט התורן שלה בדיוק מבריז לה בתירוץ לא משכנע. היום הנוראי הזה נגמר בהתקף אלרגיה חריף שמטיס אותה לחדר המיון, שם מבקר אותה ד”ר טום שמציע לה עזרה בדמות טיפול פסיכולוגי מאווווד לא קונבנציונאלי. כיאה לסדרה שבמרכזה עומד סוג של טיפול פסיכולוגי, היא מספקת תובנות רבות וחכמות ונוגעת כמעט בכל היבט אפשרי של “החיים עצמם”: מערכות יחסים עם ההורים, התמודדות עם אובדן ואבל, מציאת אהבה וקריירה ועוד.
וכך אריקה תעבור תהליך אינטנסיבי עם עצמה שבסופו היא תמצא את עבודת החלומות, אהבת אמת ותתפייס עם השדים מעברה. בגלל שהיא מתגלה ככוכבת בתור עורכת ספרותית, היא לגמרי עושה חשק להתכרבל בסוף היום עם ספר טוב במיטה, אחרי פרק אחד לפחות של הסדרה כמובן;) אורך פרק: כ45 דק’. אפשר למצוא ביוטיוב.
יאנגר
סדרה נוספת ועכשווית יותר שמציבה במרכזה עבודה בהוצאת ספרים, היא הסדרה הכיפית והקלילה, Younger שגורמת לספרים להראות הרבה יותר סקסיים ממה שהם במציאות. לייזה, גרושה בת 42, עם ילדה בקולג’, חוזרת לשוק העבודה ובתור בוגרת החוג לספרות וכזו שקריאה זורמת בעורקיה, היא מחפשת משרות פנויות בתחום ההוצאות לאור. כשהיא חושפת את גילה, היא נתקלת בהרמות גבה בוטות מהיפסטרים והיפסטריות צעירים ממנה בעשרים שנה, כך שלבסוף היא מחליטה להציג את עצמה כבת 27 ורק אז היא מצליחה להשיג עבודה בתור עוזרת למנהלת יחסי הציבור והשיווק באחת מהוצאות הספרים היותר שוות בניו יורק.
בשביל להשלים את הפרסונה החדשה שאימצה לעצמה, היא עוזבת את ביתה הפרברי והנוח אי שם בניו ג’רזי ועוברת לגור עם חברתה הטובה והרווקה בברוקלין. והיא גם מתאהבת כמובן. בשני גברים שונים בו זמנית, מה שיוצר משולש אהבה מסקרן ומשעשע.
אני חייבת להודות ששלושת העונות הראשונות (כרגע שודרו שש ובקרוב השביעית) יותר מוצלחות מהשאר, אבל זו עדיין סדרה מהנה ויפה. ליטרלי. כולם שם יפים וזוהרים, יש אהבות ואכזבות, הרבה דמויות נשיות חזקות, ודיונים מעניינים על חברויות בין נשים, גילנות ופמיניזם באופן קליל כיאה לרוח הסדרה. אורך פרק: כ20 דק’. אפשר למצוא בהוט או אתר סדרות.
