כבר שנים אני חולמת להעלות פוסטים על הדירה שלי ואיכשהו אף פעם לא מצאתי לזה פנאי או כוח, וכמובן שהאמונה שהדירה אף פעם לא מספיק מסודרת, לא תורמת למצב. אבל לפעמים פשוט צריך לסדר רק חדר אחד, להרים את המצלמה ולגמור עם זה:) כשעברנו לדירה הנוכחית בגבעתיים לפני חמש שנים, הפתיעה אותי העצמה בה נהניתי לתור אחר פריטים ורהיטים עבורה. חייבת להודות שלא ממש השתמשתי בלוחות השראה או נעזרתי בפינטרסט, אלא פשוט התמקדתי בפריט אחד, שניים שאהבתי והתאמתי להם את השאר דרך שיטוטים בחנויות או אתרים, וכך הדברים התחברו אחד לשני, בלי המון תכנון מקדים. יש עדיין המון חללים בבית שאינם מסודרים ומאורגנים לשביעות רצוני, ואני מרגישה שעיצוב החלל והתאמתו לצרכים שלנו כמשפחה זהו תהליך מתמשך ובלתי פוסק.
בינתיים שמחה לשתף אתכם בתמונות מתוך חדר השינה שלי (שממש לא מסודר כל כך בשגרה) אני ממש ממש לא מפחדת מצבע ומשלבת אותו כמעט בכל דרך אפשרית, אבל חדר השינה נשמר בצבעוניות מינימליסטית ומונוכרומטית. לא חשבתי על זה באופן מודע כשהחלטתי איך הוא יהיה מעוצב, אבל מניחה שבאופן אינטואיטיבי נמשכתי לעיצוב שמשדר משהו רגוע ומעודן. את רוב האמנות בבית קיבלנו מהוריו של גיל, שוחרי האמנות והתרבות, וכך גם שתי התמונות שתלויות בחדר השינה, כל אחת מעל צד אחר של המיטה. התמונות האלו הן למעשה פרטיטורות, דפי תווים מתוך אופרות בעלות אופי רומנטי, כך שכשקיבלנו אותן היה לי ברור שהן יתלו בחדר שינה. אהבתי מאוד גם איך שהמסגרת הכהה שלהן מתכתבת ממש יפה עם חדר הארונות בעל העץ הכהה.
האהבה הגדולה שלי לעיצוב הבית והעובדה שאני אוהבת להתחדש מדי פעם בפריטים עבורו, בעיקר בכריות נוי (איכשהו אף פעם אין מספיק מהן), שטיחים וכו’ וכו’, דחקו הצידה קצת את אהבתי לאופנה, מה שהוביל לסיגול ארון מינימליסטי למדיי, והמתלה הלבן מאיקאה עליו אני תולה פריטי חובה לאותה העונה הוא מאוד פרקטי, נח וגם יפה בעייני.
זהו, בינתיים… אשמח לשמוע מה דעתכן ואם יש לכן שאלות מסוימות כתבו לי בתגובות ואשמח לענות:)
