איך להיות מאושרת בכל מקום שאת נמצאת בו // על משקל הפריזאית

כן, כן, מדובר בכותרת בומבסטית על גבול הקליק בייטס המעצבנים, אבל מבטיחה שכל רצוני הוא פשוט לשתף אתכן בתמימות בחמשת הדברים שאני שמה לב שכשאני מתרגלת (לא סתם בחרתי במילה הזו) אותם, אני מרגישה שלווה ונינוחה ביומיום שלי – דברים שקל לעשות אותם בכל מקום שנמצאים בו – ואם זה לא אושר, אז אני לא יודעת מה כן. בכל אופן, זה מה שעובד בשבילי. מוזמנות לקחת את זה לאן שבא לכן:)

הבית כמפלט

תעצבו את הבית שלכן – ולא, אין צורך להוציא המון כסף שאין לכן על ריהוט יקר, מספיק להשקיע בטקסטיל רך ונעים בצבעים שעושים כיף בעיניים, בידיים וברגליים. תפזרו  כמה כריות, תתלו וילון, זרקו כרבולית או שתיים על הספה ותפרשו שטיח פלאפי למרגלות המיטה. תכניסו עציצים או פרחים או גם וגם. מקמו את הטלוויזיה מול הספה. תערמו את הספרים האהובים עליכן לצד המיטה. הנה, כבר יותר נעים, נכןן? מבטיחה שזה בית שלא תרצו לעזוב לעולם וזה בדיוק הסוד – למקסם את הקוזינס של הבית שלכן (הוגה וכל זה), שיהווה מפלט בטוח ונינוח מהחוץ הסוער והתובעני, מקום לנוח בו בכל זמן שרק תרצו. אה, ושתמיד יהיה לכן בן אנד ג’ריז לטעמכן במקפיא. 

קפה שכונתי

כל אדם שיש בו לב פועם צריך בית קפה שכונתי (הגזמות זה כאן!) כזה שיש בו את המלצרים והמלצריות הכי חמודים, הקפה הכי טעים, המאפה הכי מנחם והקוקטייל הכי משכר (רצוי שפריץ אפרול). לשמחתי, מיד עם המעבר שלנו לגבעתיים, נפתח בית קפה כזה ליטרלי מתחת לבית ומאז אני שורצת בו כמובן. אני מודה שלא מזיק שמדובר בבולונז’רי צרפתי מושלם עם האווירה הכי פריזאית בלב גבעתיים. בכל מקרה, אם עדיין מאיזשהי סיבה לא ברורה, אין לכן אחד כזה, עשו לעצמכן טובה וצאו לסיבוב בשכונה או בשכונות ליד מקום מגוריכן ותמצאו אחד כזה. משדרג את החיים פלאים. מה אני עושה שם? שותה קפה בשישי בבוקר עם חברה אחרי שאנחנו מורידות את הילדות בגן (היי, אלוש), שולחת אימיילים לצד הקפה של הבוקר ופותחת צהרון עם נעמי אחרי הגן. אה, ומפלרטטת עם המלצרים כמובן;)

יוגה/פילאטיס

אני יודעת שיוגה ופילאטיס לא מתאימים לכולם מכל מיני סיבות כאלו ואחרות, אבל אני מכורה. עוד כשהייתי סטודנטית עצלה, הערצתי את הבנות (והבנים) מהלימודים שלי שתרגלו יוגה ותמיד חשבתי לעצמי (וכן, גם שיתפתי את חברותיי בקול) שגוף יוגה זה הגוף הכי יפה. וממש לא בגלל שמדובר בגוף רזה או חטוב, אני לא נכנסת למקומות האלה בכלל וזה לא מעניין אותי, אלא זה פשוט גוף עם עוצמה, גוף שהולך גאה וזקוף. בתור מישהי שהיציבה שלה אף פעם לא הייתה מדהימה וזה רק הלך והחמיר עם השנים, היום לאחר ארבע שנים של תרגול יוגה ופילאטיס, אני זקופה הרבה יותר ומרגישה איזשהו חוזק פנימי כזה שהולך איתי לכל מקום. וכן, אני יודעת שזו הקלישאה של היוגה, אבל מה אני אעשה, כנראה שעליי זה עובד. בכל הרבדים. איך עושים את זה מכל מקום שאת נמצאת בו? קל. אני מתרגלת בסטודיו הקרוב (והמאוד מומלץ) לביתי, אבל יש שאומרים שגם מול היוטיוב זה סבבה.

חנות פרחים

עוד דבר שהתחלתי לעשות מאז שעברנו לגבעתיים הוא להתחיל לקנות פרחים לשישי. סוג של תופעה שתוקפת נשים החל מגיל וממעמד מסוימים (אהמ אהמ, אמהות בנות 30+). אמנם אני לא קונה פרחים כל שישי, אבל כשמצאתי את החנות עם הפרחים השווים ביותר והעובדות המקסימות ביותר, נשארתי נאמנה. 

סדרות וספרים

זה הרגע בו אתן מתכרבלות עם הכרבולית ושולפות את הבן אנד ג’ריז מהסעיף הראשון ופשוט רובצות מול סדרה טובה. ואם אתן אוהבות לקרוא כמוני, אז תגניבו שלושה עמודים לפני השינה  בספר שמחכה לכן על השידה לצד המיטה, אפילו פסקה אחת עושה טוב. 

לסיכום מה שבאמת עושה לי את זה, מלבד הלרבוץ בבית שזה האובייס, קהילתיות ושכונתיות זה הדבר: מקומות שהם למעשה בית שהוא לא הבית. מקומות בהם כולם מכירים אותי ואני מכירה את כולם, מקומות שמעבר לשירות שאני מקבלת מהם, אני מקבלת גם פיסת אנושיות וידידות. אין ספק שזה הופך את החיים לנעימים יותר. 

ממש עכשיו עם תום הכתיבה, נחתה עליי ההבנה שהפוסט הזה הוא אחלה היכרות איתי, ולמעשה רשימת המכולת שלוכדת את המהות שלי בצורה הטובה ביותר. 

נעים מאוד, אני פולי! ואני סוקר מאמ ובורגנית לתפארת מדינת ישראל:)